מי השתייה הנם מצרך בסיסי וחיוני לשמירה על בריאותנו וקיומנו. שתיית מים באיכות טובה ובכמות מספקת מפחיתה את תחושת הרעב, מסייעת לפעילות תקינה של השרירים, המוח, כלי הדם, מערכת העיכול והעור. מנגד מים מזוהמים עלולים לגרום להרעלה, פגיעה בתפקוד מערכות הגוף השונות ולמחלות סרטן, ולפעמים אף לגרום למוות. לכן יש משמעות חשובה להבטחת גישה למי שתייה נקיים, לכל התושבים, באיכויות ובכמויות ראויות.
מצב המים בישראלישראל, בניגוד למרבית המדינות המפותחות, מוגדרת כמדינה הסובלת ממחסור כבד של מים, עם ממוצע של כ- 276 מ"ק מים זמינים לנפש לשנה שהם כרבע מכמות המים המינימאלית המאפשרת פיתוח תקין על פי האו"ם. לכן ישראל נאלצת לנצל את כל מקורות המים שלה, לרבות מים מליחים, קולחים ומים מותפלים.
בנוסף, ישראל היא אחת המדינות המתפתחות והצפופות בתבל, מה שהוביל לכך שבמשך למעלה מיובל שנים מרבית הפעילות העירונית, התעשייתית והחקלאית המזהמת התבצעה מעל מקורות המים וגרמה להמלחה וזיהום של מיליארדי מטרים מעוקבים (מ"ק) של מים. זאת מכיוון שהשיקולים בנוגע לאיכות ומליחות המים נשארו בשוליים בעוד ששיקולי אספקה ושיקולים פוליטיים, מדיניים וכלכליים התוו את מדיניות המים בישראל.
בעקבות פיתוח אנושי מואץ, ניצול יתר של מקורות המים, ואי טיפול יעיל במניעת הזיהום ובמים המזוהמים, חלה הרעה באיכות מי השתייה המסופקת לתושבים. משרד הבריאות לרוב אוסר על הפקת מים ממקורות מים שריכוזי המזהמים בהם חורג מהתקן הישראלי (עד כה נסגרו בשל כך כשליש מהבארות בגוש דן), אולם התקן איננו מחמיר דיו ומתיר לספק מים שבמרבית המדינות המפותחות אסור לספקם. לדוגמא, למעלה מ-40% מבארות המים של גוש דן מספקות מים שאינם עומדים בתקנים אירופיים ואמריקאיים. לכן, תושבים רבים, בעיקר בעלי אמצעים, מצביעים ברגלים ורוכשים מים מינרלים (תוך כדי גרימת נזקים סביבתיים אחרים בגלל שימוש בבקבוקי פלסטיק ושינוע עתיר אנרגיה) ואו מסננים באופן פרטי את המים בעלויות כספיות גבוהות. מנגד תושבים רבים, שידם אינה משגת, נאלצים להשתמש במי הברז, גם כאשר איכותם איננה הטובה ביותר, אם בגלל איכות ירודה של מקור המים בשל זיהום או כתוצאה מתחזוקה לקויה של מערכת אספקת המים.
בשנים האחרונות, בעקבות פעילות ציבורית, פרלמנטרית ותקשורתית, ובעקבות פרסום דוחות של מבקר המדינה, החלו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לפעול לשינוי המגמה באמצעות הגברת פעולות הטיפול במים ובשפכים ופעילות להקמת מתקני התפלת מי ים. כמו כן, תוגברו אמצעי אכיפה וענישה כנגד מזהמים, וקודמו תקנות וחוקים למניעת זיהום ושדרוג איכות מי הקולחים והשתייה. אולם, פעילויות אלו אינן מגיעות לכלל יישום נרחב, בין השאר בשל התנגדויות משרדי האוצר והפנים על רקע סדרי עדיפויות ותקציבי
ם.העקרונות המנחים המים על פי חוק הם משאב השייך לכל הציבור וככזה חלוקתו חייבת להיות שוויונית. הזכות לאספקת מי שתייה באיכות ראויה לכולם היא זכות יסוד בסיסית, והכרחית לשמירה על בריאות וקיום האדם, החברה והסביבה. תקני איכות מי השתייה ואכיפתם חייבים להבטיח מי ברז בריאים ללא סיכון הציבור, בעיקר לאוכלוסיות רגישות כגון תינוקות, ילדים, נשים הרות, קשישים וחולים. הטיפול במים המזוהמים יוטל על המזהם לפי העיקרון "המזהם משלם". מחיר המים חייב להיות דיפרנציאלי, כך שיבטיח כמות מינימלית, לצרכי שתייה, בישול וסניטציה, במחיר שווה לכל נפש ומחיר גבוה בעבור צריכה עודפת למניעת בזבוז מים ועידוד החיסכון לפי העיקרון "המשתמש משל
ם".מטרת הפרויקט מניעה וטיפול בזיהום מי השתייה ובמקורות המים, בכלים מקצועיים ומשפטיים. אט"ד מפעילה לחץ על מקבלי ההחלטות, בנוגע לשמירה על מקורות המים; אספקת מי שתייה באיכות ראויה וחשיפת מידע לציבור. מתן מענה לציבור בנושא והעלאת המודעות לחשיבות של איכות מי השתייה לבריאות הציבור.
מה אנחנו עושים?פעילות אדם טבע ודין בנושא המים מתבצעת בשלושה מישורים עיקריים:
שמירה על מקורות המים במסגרת זו אט"ד פועלת למניעת זיהום מקורות מים ושיקומם באמצעות עתירות לבג"ץ בנוגע לשיקום מתחמי התעשייה הצבאית (תע"ש רמת השרון, נחלת יצחק ובית הכרם) ולעצירת תוכניות הבניה באתרים המזוהמים בועדות התכנון. אט"ד פנתה לבית הדין למים בכדי שיורה לנציב המים להוציא צו לתיקון המעוות כנגד מפעלי אזור מישור רותם שבנגב, אשר זיהמו כ-900 מיליון מטרים מעוקבים של מים (מלמ"ק).
אט"ד דרשה ממשרדי הממשלה למנוע זיהומים ממתקני דלק באמצעות הסדרת משק הדלק ע"י:
1. אישור תקנות לקווי דלק
2. חיוב הסמכת מפעילי תחנות דלק
3. החלה על תחנות הדלק את חובת חוק חומרים מסוכנים
בנוסף פנתה אט"ד בדרישה למשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות על מנת שיקדמו את תקנות איכות הקולחין, אשר יביאו לצמצום הזיהום משימוש בקולחין באיכות ירודה.
אספקת מי שתייה באיכות ראויהבמסגרת הפעילות למען אספקת מי שתייה באיכות ראויה עתרה אט"ד לבג"ץ בכדי שיורה לסנן את מי המוביל הארצי, לטפל במי אקוויפר החוף בגוש דן ולהפסיק את הפלרת מי השתייה. אט"ד תבעה ממשרד הבריאות לשדרג את תקנות איכות מי השתייה באמצעות הקמת ועדת מומחים רב תחומית. נציג העמותה משמש כיום כחבר בוועדת עדכון תקנות איכות מי השתייה, כמתאם הארגונים הסביבתיים). דרשנו מנציב המים לקדם את הפעולות לטיוב בארות.
חשיפת מידע לציבור
במסגרת הפעילות למען הגברת חשיפת המידע לציבור: צוות הפרויקט פיתח פורמט דיווח מקיף וידידותי לתושב (הדו"ח אומץ ע"י עיריית הוד השרון והרצליה); בנוסף הופעל לחץ על משרד הפנים להרחיב את חובת הדיווח על איכות מי השתייה; אט"ד עתרה לבג"ץ כנגד משרד הפנים והבריאות וכנגד עיריות נבחרות בכדי שיורה להם להפיץ לתושבים דו"ח שנתי על איכות המים המסופקים; וכמובן פרסום דו"ח על איכות מי הבארות בגוש דן לשנת 2001 על בסיס נתונים שקבלנו ממשרד הבריאות.